החלטה בתיק ת"א 52329-07

בפני בקשה לביטול החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

להלן השתלשלות העובדות הנוגעות לעניין:

תביעה מיום 26.8.07 למתן סעד שיצהיר כי לתובעת זכות שימוש ייחודי בחצר בחלק הרכוש המשותף הצמוד לה, שהגישה התובעת והנתבעת שכנגד חביב ג'יל (להלן: " חביב") כנגד הנתבעים והתובעים שכנגד יהושע וסיגלית גוילי (להלן: " גוילי") וכן כנגד אירית ארזי ורונן וסיגל גרונדשטיין.

מדובר בסכסוך בין שכנים בבית משותף ברחוב שדרות העם הצרפתי מס' 40 ברמת גן.

עיקר הסכסוך נגע לאופן חלוקת השימוש בחצר הקדמית הצמודה לדירת חביב לחניה, והצדדים לו הם חביב וגוילי בלבד, לאחר שיתר הצדדים הגיעו ביניהם להבנות בנושא זה.

ביום 8.10.07 הגישו גוילי תביעה שכנגד ע"ס 198,200 ש"ח.

ביום 31.5.12 ניתן פסק דין. לפי הסכמה דיונית מיום 26.1.12, עסק פסק הדין בנושא החניה. הצדדים הורשו בסיומו להעמיד נושאים נוספים להכרעה מתוך כתבי הטענות ככל שאלה לא נפתרו בהליכים מוקדמים.

ביום 4.12.12 הודיע ב"כ חביב כי המו"מ בין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכמות ויש צורך בהתערבות בית המשפט. על כן, ביקש ב"כ חביב לקבוע מועד לדיון בנוכחות הצדדים.

ביום 5.12.12 ניתנה החלטה המורה להבהיר את רשימת הנושאים הנוספים בהם נדרשת לשיטת ב"כ חביב הכרעה ולציין במפורש אילו סעדים נוספים מתבקשים כיום.

על ב"כ חביב היה למסור את ההודעה עד ליום 20.12.12.

ביום 13.12.12 ביקשו גוילי להסב תשומת ליבו של בית המשפט כיח בתיק קיימת תביעה שכנגד וכי הם עומדים על מלוא הסעדים שנתבעו בכתב התביעה שכנגד.

לפיכך, ביקשו גוילי לקבוע מועדים להמשך ניהול התביעה שכנגד.

ביום 13.12.12 ניתנה החלטה בזו הלשון: "עיינתי. נמתין להבהרת הצד שכנגד".

ביום 23.12.12 נמסרה הודעת ב"כ חביב, המונה את הנושאים בגינם נדרשת הכרעה בתביעה העיקרית.

ביום 23.12.12 הוריתי למזכירות להעלות את התיק ללשכתי לצורך מתן החלטה.

ביום 10.1.13 ניתנה החלטה, שם צוין, בין היתר: " ב"כ התובעת מסר הודעה מפורטת ובה חמישה סעיפים מוגדרים. ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד מסר הודעה לאקונית לפיה עומדים מרשיו על מלוא תביעתם הנגדית. ברור, שהודעה זו אינה משקפת נכונה את מצב הדברים שכן, חלק מהעניינים העולים בתביעה שכנגד הוכרעו, אם במישרין ואם בעקיפין בפסק הדין שניתן בעניין החניה. בשלב זה, איפוא, תינתה הוראות בנושא הגשת תצהירי עדות ראשית בנושאים הנוגעים לתביעה המקורית שהוגשה וטרם הוכרעו במפורש. התביעה שכנגד תחשב ככזו שנזנחה".

ביום 21.2.13 הוגשה בקשת גוילי לביטול החלטת יום 10.2.13.

לדברי בא-כוחם, לא נשלחה אליו ההחלטה מעולם ולא התקבלה אצלו והופקה ממערכת נט המשפט רק ביום 14.2.13. לגופו של עניין, טוענים גוילי כי לא זנחו את התביעה הנגדית והם עותרים כי תביעתם תבורר ותוכרע. מגיש הבקשה תמה על "השינוי הלא מוסבר בעמדתו של בית המשפט", בהתייחסו לשינוי עמדת בית המשפט בין החלטת יום 13.12.12 שם נקבע " עיינתי. נמתין להבהרת הצד שכנגד" לבין החלטת יום 10.1.13, נשוא בקשת הביטול. כן טוענים גוילי, כי בית המשפט פעל בחוסר סמכות שעה שקבע כי התביעה שכנגד נזנחה. לגישתם, " ברור מאליו כי ביחס למה שהוכרע לא נדרשת עוד הכרעה..הדברים ברורים ואין צורך לומר זאת לבית המשפט הנכבד וחזקה כי בית המשפט הנכבד לא יכריע בעניין שכבר הוכרע..אין צורך בהבהרות מיותרות".

כן מפנים הנתבעים לתקנה 524 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיה, על בית המשפט " לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". לבסוף, מבקשים הנתבעים כי מותב זה יפסול עצמו מלדון בתביעות, בהתאם לסעיף 77א ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. זאת, מאחר ולשיטתם " על פני הדברים גיבש בית המשפט עמדה סופית ומוחלטת כלפי הסעדים המבוקשים ע"י המבקשים, וזאת בשלב זו בית המשפט הנכבד חייב היה שלא לגבש עמדה" (ההדגשה במקור - י.א).